ראיון חגיגי לסיכום תקופה עם מנכ"לית ביה"ס הגב' ברוריה הספל

מראיין - עומרי חליפה יו"ר מועצת התלמידים

האם ידעת כבר בגיל צעיר שתרצי להיות מורה?

כבר מגיל צעיר אהבתי את תחום ההוראה, הייתי אוספת את כל ילדי השכונה ומלמדת אותם.

כשסיימתי את לימודי בתיכון, למדתי הוראה. לאחר מכן תואר ראשון ושני וכך ממשתי את חלום ילדותי.

האם תוכלי לספר על עיסוקך בהוראה?

התחלתי לעסוק בהוראה כמורה למנהל וכלכלה בבית הספר ועם השנים קיבלתי תפקידים רבים ומגוונים בהוראה.

למעשה ניתן להגיד שעברתי את כל קשת התפקידים, תפקידי אורך ורוחב בבית הספר ,כך שהיכרותי עם בית הספר, היא מכל הזוויות האפשריות, ניהוליות ,פדגוגיות וחברתיות.

מה את חושבת על מקצוע ההוראה?

מקצוע ההוראה הוא מקצוע בעל שליחות, מקצוע מאוד מספק, מלא אתגרי ומורכבות אך יחד עם זאת זהו מקצוע שבו אתה נוגע בנשמות של אנשים ויש לך יכולת השפעה עליהם ועל חייהם.

האם תוכלי לשתף אותנו ברגע מרגש עבורך במהלך השנים?

הרגע הגדול והכי מרגש בעבורי הוא לראות ילד שהיה תת משימתי, ילד שלא היה מכוון למידה שהצלחנו לעשות אתו תהליך ועל ידי זה להביא אותו למקום אחר ולשנות את כל מסלול חייו ואותו,

זהו רגע של סיפוק .

בראייה לאחור כיצד תוכלי לסכם את התהליכים שעבר בית הספר?

המהפך הכי גדול ומשמעותי שנעשה בבית הספר הוא שינוי תפיסת העולם הבית ספרית שלמעשה אומרת שלכל תלמיד יש מקום וכל תלמיד מקבל הזדמנות שווה ואין תלמיד שלא עושה בגרות מלאה.

עקב המהפך החלה גדילה והתפתחות משום שנוצרה ההבנה שאם תלמיד מקבל הזדמנות שווה למרות שהגיע עם עשרה שליליים ועם חוסר רצון מלא ללמידה וחוסר כלים ללמידה, בבית הספר נותנים לו את הכלים, תמיכה, עזרה ובסופו של דבר רובם הגדול מצליחים ויוצאים עם תעודת בגרות מלאה. זהו דבר משמעותי שבית הספר יכול לאפשר לתלמיד ולשנות את העתיד של הילד, לשנות את מסלול חייו.

ניתן לראות שבית הספר עושה את הדברים נכון ,כיוון שישנן תוצאות ואחוז הזכאות לבגרות צמח בעקבות התכנית וההשקעה הרבה בתקציבים, חשיבה וגם בלמידה.

בית הספר הגיע ל- 94.5 אחוזים בעלי זכאות לבגרות מכלל בוגרי המחזור לא כולל חינוך מיוחד.

הרעיון של הפיכת כל המסלולים לבגרות מלאה נבע מתוך זה שהרגשתי בתפקידי כמנהלת (לפני תפקידי כמנכ"לית ) שאני יוצאת כל יום מאוד מתוסכלת, המון אלימות ,ילדים שאין בראש שלהם את הרצון ללמוד והם באים רק כי דוחפים אותם או אינם מגיעים בכלל לבית הספר.

הדבר שהכי נחרט בזיכרוני הוא שאותם ילדים אמרו "מה שווה לי ? ממילא אין לי תעודת בגרות " וכאן הבנתי בברור שאני מבטלת את כל המסלולים הללו.

רק כאשר תלמיד מבין שיש לו משמעות ומטרה לנגד עיניו שווה לו להילחם למענה.

כאשר בית הספר נותן את הכלים, העזרה והתמיכה זה הדבר שהביא לשינוי המאוד גדול שהתרחש בבית הספר .

מהן העצות שתוכלי לייעץ לדור הצעיר הגדל בקריית אתא ובבית הספר בפרט?

בעיניי החיבור לערכים יהודיים כמו כבוד למבוגרים להורים הוא דרך חיים, דיבור באופן תרבותי ומנומס להאיר פנים גם לחבר וגם למבוגר, התמדה - לדעת לסמן מטרות ויעדים ועל ידי התמדה להגיע אליהם בחריצות, ועל ידי שלושת הפרמטרים הללו אנשים יוכלו להצליח בחיים .

איך את משאירה את בית הספר?

אני משאירה את בית הספר בשיא, עם תקווה שהשיא הזה יישאר הרבה שנים קדימה, רמת ההישגים של בית הספר נחשבת לטובה ביותר באזור הקריות מבין כל בתי הספר ,ובין הטובות במחוז כשאנו מתחרים בהישגים שלנו מול בתי ספר ממיינים אשר אינם מקבלים את כל האוכלוסייה (כמו לאו-בק, הראלי) בעוד שבית הספר "רוגוזין" הוא בית ספר הטרוגני, מקבל את כולם ממצטיינים ועד חינוך מיוחד, ואף על פי כן בית הספר מצליח ומגיע לשיאים שלא מביישים שום בית ספר ממיין.

בין הישגיו הגדולים של בית הספר הוא גיוס לצבא, אחוז המתגייסים של בית הספר עומד על 98% בנים, 96% בנות. אחוז הקצונה של הבנות גבוה וגם של הבנים .

נוסף לכך, אחד ההישגים הגדולים של בית הספר הוא אלימות, כלומר אין אלימות בבית הספר, משום שבית הספר נהג ביד קשה ובחוסר סובלנות כלפי אלימות והאמין שסביבת בית הספר צריכה להיות סביבה בטוחה, סביבה שבה הילדים ירגישו בנוח להגיע, שבה הילד יקבל מענה אישי עם פרטני שיראו אותו , על אף שזה בית ספר גדול ישנה התנהלות כבית ספר קטן, לא קיים ילד שהולך ונופל בין הכיסאות .

אני מאחלת לבית הספר שיפרח ויהיה שם דבר גם במחוז וגם בארצי, זהו בית ספר מצטיין ובית ספר ששואף למצוינות, מאחלת שימשיך להיות סדור מצד אחד מבחינה ניהולית ומצד שני רגיש, מכיל ומקדם את כל הילדים מהמצטיינים ועד המתקשים.

לדעת לתת מענה לכל רמות האוכלוסייה זוהי חוזקת בית הספר, מאחלת לבית הספר שזאת תמשיך להיות החוזקה שלו .

תודה רבה ברוריה על שיחה פתוחה וכנה