כשבגרוש היה חור - והוצאנו

את הזמן על ביצות וכבישים

לא היו חתיכות בארצנו -

אך היו, יא חביבי, נשים

אח! איפה, איפה הן

הבחורות ההן

עם ה"קוקו" והסרפן

עם הטוריה

והשבריה

למה כבר לא רואים אותן

הן היו אז רוכבות, כך ממעל

על סוסי אגודת "השומר

אך כיום - הן רוכבות על הבעל

וחמור - זה כבר עסק אחר

אח! איפה, איפה הן

הן טמנו בחזה, פרבלום

וכמה רימונים לשעת אש

אך כיום - מחשופים יש כאלו

שבקושי נכנס מה שיש

אח! איפה, איפה הן

הן קראו על הגורן את פושקין

וקרעו את הלב, בו בזמן

אך כיום - זה שונה בפירוש, כי

הן מיד ניגשות לענין

אח! איפה, איפה הן

עמדה נערה מול הכותל

שפתיים קרבה וסנטר

אמרה לי: תקיעות השופר חזקות הן

אבל השתיקה עוד יותר

אמרה לי: ציון הר הבית

שתקה לי: הגמול והזכות

ומה שזהר על מצחה בין ערביים

היה ארגמן של מלכות

הכותל - אזוב ועצבת

הכותל - עופרת ודם

יש אנשים עם לב של אבן

יש אבנים עם לב אדם

עמד הצנחן מול הכותל

מכל מחלקתו רק אחד

אמר לי: למוות אין דמות אך יש קוטר

תשעה מילימטר בלבד

אמר לי: אינני דומע

ושב להשפיל מבטים

אך סבא שלי, אלוהים היודע

קבור כאן בהר הזיתים

הכותל - אזוב ועצבת

עמדה בשחורים מול הכותל

אמו של אחד מן החי"ר

אמרה לי: עיני נערי הדולקות הן

ולא הנרות שבקיר

אמרה לי: אינני רושמת

שום פתק לטמון בין סדקיו

כי מה שנתתי לכותל רק אמש

גדול ממילים ומכתב

הכותל - אזוב ועצבת

אמר לי: הכותל עימנו

הרב הישיש בתפילה

אמר לי: אשרי שזכינו כולנו

ושב, ונזכר, לא כולם

עמד בדמעה מנצנצת

יחיד בין עשרות טוראים

אמר לי: מתחת לחאקי, בעצם

כולכם כוהנים ולווים

הכותל - אזוב ועצבת

עומדות רגלינו בשערייך, ירושלים

ותותחינו מרעימים לך שיר מזמור

ורק דמעות הגאווה שבעיניים

נוטפות דומם, על המדים והחגור

ציון, הלא תשאלי לשלום בחורייך

ציון, זה האושר שואג בחזנו, פראי

למנצח מזמור על מקלע, ורימון בשערייך

בדמנו חיי, בדמנו חיי

משיך ג'ראח עד נבי סמואל, ליל ליל

היו רוחות תש"ח שרות לך, בדרכן

"אם אשכחך, אם אשכחך, ירושלים"

אך לא שכחנו - והרי אנחנו כאן

ציון, הלא תשאלי

איכה ישבת בדד, שסועה בין גדרות התייל

ואיך נשבענו לך, עיר מלך ונביא

כי לא נישק נערותינו על שפתיים

עד אם נישק לכותל המערבי

ציון, הלא תשאלי

הר הזיתים יוריק, נכון יהיה הר הבית

ופטישים יהדהדו בך, חי נפשי

ירושלים, כהנייך ולווייך

בדם בונים בך את הבית השלישי

ציון, הלא תשאלי

עיר חלומות ואבן, מאכלת ואיל

פעמוני הזמן קמים בך להלום:

את עיר שלם היית בטרם גבול ותיל

ואת תהיי מעיר שלם לעיר שלום

ציון, הלא תשאלי לשלום בחורייך

ציון, זה רעי שנפלו היוקדים בבכיי

למנצח מזמור על כתות - חרבות בשערייך

בזכות אלה תחיי, בזכות אלה תחיי